<h1>אהל מועד שער הטריפות דרך ה'</h1>
<h2>דף מג:</h2>
ושט שיש לה קוץ וזהו שנתחב לתוכו חוששין שמא יצא לחוץ והבריא וקרום שעלה מחמת מכה בושט אינו קרום ואסורה ואע"פ שאין שם קורט דם כך פסקו מן הגדולים וכן עיק' ולדעת הגאון ר"י נר' לומר שחוששין שמא יצא לחוץ וצריך לבדוק והבריא מלשון בריא שהוא תרגום חוץ וסגי ליה בבדיקה אע"פ דהוי משהו וכבר נתבאר בנ"א מדרך ד' שכן דעת רשב"א ורש"י אומר דלא סגי בבדיקה מפני שעור חיצון אדום והרב רבי יונה אומר שאין לומ' ושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא היכא דאיכא לספוקי בכוליה ושט אבל הכא הרי יכול לחפש מבחוץ כנגד נקב שבפנים ולעין עליו אם יצא לחוץ. נמצא קוץ בושט שלא נתחב אין חוששין שמא הבריא ונראה שאם חודו של קוץ יוצא לחוץ אם יש בחודו של קוץ כלפי חוץ קורט דם בידוע שהנקב לאחר שחיטה ואע"פ שבשאר נקבים אפי' הם ע"י מחט אין קורט דם ראייה להם אלא כל שנקבו לחוץ תולין שניקבו מחיים ואפי' אין שם קורט דם בושט הוי ראייה לפי שנסרך בו הדם וי"א דכל שהנקב יוצא לחוץ אע"פ] דהוי ע"י מחט או קוץ אין קורט דם ראייה ואפי' בלא דם חוששין ואומ' שקודם שחיטה ניקבה ודין זה של קורט דם יתבאר בנ"ח מדרך זה.
<h2>דף מח:</h2>
נמצאת מחט בתוך הדקין אין תולין להחמיר ולומר כי מפני דקותן אפשר שיצתה לחוץ אלא כל שלא ניכר שיצתה לחוץ כשירה ורש"י אומר שטעם דנקט יצא לחוץ דכל שנקבו קצת מאי דמסתאב לא מצי מגין ליה והעיקר הוא שאפי' בדקין אם העור שלו לא ניקב כשרה, מחט שנמצאה בקורקבן מבפנים בכיסו אע"פ שנקב הכיס אם לא ראינו נקב בחוץ כשרה שעם האוכל באתה וכשרה הואיל וקורקבן לא נקבה בחוץ ואם נמצאת בחוץ טריפה אע"פ שהכיס קיים וזה נתבאר בסוף דרך רביעי, נמצאת מחט תחובה בעובי בשר הקורקבן ואין שום נקב מצד הכיס ולא מצד חיצון תולין להקל לפי שדרך הושט לבלוע ודרך שם נכנסה אלא שנסתם הנקב ראוי לתלות בזה משום שכך דרכו ועוד דנעמידנו על חזקתו ועוף זה לגבי נקבים אלו בחזקת כשרות עומד וכשר, ודעת רבותי' הצרפתי' שבכל ענין שנמצאת מחט בכיס הקורקבן כשרה הואיל ואין נקב וקרום נראה בו וכן דעת רשב"א ויש מחמירין ואומ' שאם קוץ או מחט יש בקורקבן דהיינו שנמצא אורכו לרוחב הקורקבן אם נקב הכיס חוששין שמא יצא לחוץ ועלה קרום בנקב וקרום שעלה מחמת מכה אינו קרום.
המחט שנמצאת בחלל הלב חוששין שמא דרך הושט נכנסה ונקבה א' מן האיברים הפנימיים ונתחבא בלב, נמצאת בטרפשא ספק טרפה היה ולחומרא וכ"כ בהלכות. מחט שנמצאת בסמפון הגדול שבכבד כשרה, מחט שהיא גסה כגרעינה של תמרה הואיל והיא עבה שאין קופה יכולה לנקוב אם נמצאת בכבד אע"פ שאין נקב פוסל בו חזינן אי קופה לחלל הבהמה בין שנכנסה דרך הקנה בין נכנסה במקום אחר אמרי' שמא כשנכנסה נקבה הדקין או שמא דרך כניסתה בקנה נטתה כאן או כאן ונקבה א' מן הסמפונות במשהו ואין בדיקה לנקב משהו אא"כ נודע מקומו, ואי קופה לגאו ודאי מחט זה דרך הצד העבה נכנסה וסמפונא נקט ואתא כלומ' דרך הקנה נכנסה שם ואחר נקב חודה את הקנה ויצא לכבד וממנו לחוץ וכשרה במחטין שלנו אין להפריש כלל בין קופה לבד בין קופה לפנים שנוקבין הם אפי' בצד העבה. מחט שנמצאת בסמפון הגדול שבריאה כשרה נמצאת בריאה ג"כ כשרה ואין חוששין לה בין קופה לבר בין קופה לגאו לפי שכשנכנסת דרך הקנה מיד פוגעת בסמפון שבריאה ומשם לבשר הריאה ומהלכה מועט ואע"פ שהסמפון נקב בשר הריאה מגין עליו וכשרה אבל יש לחוש לריאה עצמה שמא אחרי שנכנסה בה דחקה ונקבה בה הריאה ולפי' כשהיא שלימה לפנינו בודקין אותה ואם עולה בנפיחה כשרה, וכשאינה כולה לפנינו שלימה א"א לבודקה וחוששין לה ודין זה נתבאר ג"כ גבי דיני ריאה בסוף דרך ג'. מחט שנמצאת בסמפון הגדול שבכבד כשירה וכן הדין אם נמצאת בסמפון הגדול שבריאה. [מ"ז ע"א] ב' גרעין של זית אנו אומרים מבזע בזע ואם נמצאת במרה חוששין שמא דרך הושט באתה ונקבה המעים ויצאה לחלל ומשם לכבד ומשם למרה וכן הדין במחט וכן דעת רש"י וי"א במחט שנמצאת בריוח אין חוששין לה לכלום וכת' בעל העיטור אם המרה לפנינו שלימה שריא כדפסקינן במחט שנמצאת בריאה אבל היכא דאיכא למימר סמפונא נקטא ואתא כשרה ע"כ ולא נר' כן מפני שלא התירו בריאה כשהיא שלימה לבודקה אלא מטעם שמהלכת שכשנכנסת דרך הקנה לריאה מיד פוגעת בריאה ע"כ. א' גרעין של תמרה שנמצאת במרה אמרי' דרך סמפון נכנסה וכשירה כלומ' סמפונא דכבד נקט ועל דרך הקופה נכנסה דאי דרך ושט אינה ראויה לנקוב ולצאת משם ואע"ג שאינה יכולה לצאת משם לפי שהסמפון דחוק או ע"י נענוע הבהמה נכנסת במקום דחוק אע"פ שעכשיו אינה יכולה לצאת משם בד"א בגרעין של תמרה אבל גרעין של זית אנו אומרים וכו'.
מחט שנמצאת תחובה בכרס מבפנים צריכה בדיקה ואם נקבה משני צדדין טרפה, ניטלה המחט קודם שנבדקה ומפני דקותה אין מכירין מקום הנקב והוא בענין שא"א לבדוק בקורט דם כגון שרחצו הכרס אסור שכל שאירע בבהמה מאורע שעליו צריכה בדיקה אם לא הספיקו לבדוק טריפה דהו"ל כספק טריפה.
<h2>דף מט.</h2>
ויש מקומות שנידון להתיר לענין הנקב ואע"פ שהנקב לפניו כגון תולעת שפירש מן הריאה ונמצאת נקובה שתולין לאחר שחיטה מהטעם שכתבנו בנ"ז מדרך ג' ובספק נקב לחלל הואיל והוא עצמו ספק תולין להקל משום דאפי' ודאי ניקב לחלל מספק אתה אוסרה שמא ניקבו בני מיעים לפי' הוי ס"ס ומותרת וכבר כתבנו כיוצא בזה בני"א מדרך ד' ולדעת האומ' שאין מתירין ס"ס אלא בשתי ספיקות הבאות מכח התערובת אסורה אלא שלענד"נ לחלק בין ספק א' הבא לפנינו ואסרנוהו לשתי ספיקות הבאות יחד בתשו' כל שאירע בבא מאורע שעליו צריכה בדיקה אם לא הספיקו לבדוק טריפה ואינו דומה לבא זאב ונטל בני מיעים דכשרה אע"פ שהיתה צריכה בדיקה דהתם לאו מחמת מקרה הוא דמצרכינן לה בדיקה אלא כדי לצאת ספק מקצת בהמות שאין טרפות אבל זו מחמת מקרה מצרכינן לה בדיקה והוה לה כספק דרוסה שאם לא הספיק לבדוק טריפה.
<h2>דף נ:</h2>
מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות שהוא מקום שתי הדפנות הכפולות שבארנו בנ"ט מדרך ד' אם נמצא מב' צדדין דהיינו נקב מפולש פסולה ואם לא היתה עוברת משני צדדין אנו אומרין דכיון דאיכא שם אוכלין ומשקין הם דחקוה וכשרה אפי' בלא בדיקה שאין חוששין שמא הבריא נמצאת על המחט קורט דם אפי' לא ניכר שיצתה לחוץ טרפה דודאי יצתה לחוץ.
<h2>דף נא.</h2>
כל נקב שנעשה ע"י מחט או קוץ ויוצא לחוץ בכל מקום שהנקב אוסר טרפה אע"פ שאין שם קורט דם ולא אמרו קורט דם אלא כשהמחט עוד שם מבחוץ דהשתא אמרינן דאי ליכא קורט דם על המחט כשירה וכל שלא ניכר הנקב מבחוץ ונמצא שם דם ממנו נודע שהנקב עובר כדאמרי' אם אין בה מכה דם זה מנין והילכך בנקבי המסס ובית הכוסות כל שנמצאת מחט תחובה מצד אחד הופכו לצד שני ובודקין אם הנקב עובר לחוץ טרפה ואם עוד המחט שם מצד החוץ אם אין שם קורט דם כשרה דכיון דאיכא מחט למיסרך ולא סריך ודאי לאחר שחיטה היא וזו היא בדיקתו להכשירו הא נטלה המחט או אפי' ישנה והוא הלכה להבדיקה וטורפין לה מספק דבדיקה שהיתה צריכה אין לה.
